ראיון אישי עם רינת שרביט

החיים לצד המכור

כיצד הבנת לראשונה שבעלך מכור? (מתי ואיך "נפל האסימון" שהוא מכור)

אני ידעתי שבעלי מכור כשהתחתנתי איתו. הוא היה כבר אחרי אשפוז אחד במסגרת תחלואה כפולה בבית חולים בבאר שבע. לתומי חשבתי שאחרי אשפוז אחד הוא כבר הבריא וכל מה שהוא צריך לעשות זה פשוט רק "לא לשתות". ההבנה של מה זה מכור אמיתי, עדין לא הייתה ברורה לי למרות שהכרתי את התחום טוב מאוד. בזמנו, כסטודנטית לקרימינולוגיה למדתי מה פירוש המילה מכור, הייתי בקבוצות לעזרה עצמית בתצפית ועוד – אך לא חיברתי בין הדברים לחיים האמיתיים.

קרא.י עוד...

רינת הגיעה להרצאת אורח במסגרת הלימודים על חומרים פסיכואקטיביים והתמכרויות.
היא שיתפה אותנו בסיפורה האישי על החיים עם בעלה, שמכור לאלכוהול.
רינת משתפת מתוך אמונה בחשיבות שבהעלאת המודעות לתופעת ההתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים ולהשלכותיה
לא רק על המכור אלא גם על סביבתו.     
לרינת יש תואר שני בקרימינולוגיה, כיום היא עוסקת בחינוך לגיל הרך, והיא אם ל-4 ילדים.

מה היה הצעד הראשון בהתמודדות שלך עם ההתמכרות שלו?

קשה לחדד ולהגיד מה היה הצעד הראשון בהתמודדות כי אלו, להבדיל מהכתובים, הם החיים האמיתיים. אם נלך לצעדים של נראנון (קבוצות התמיכה למשפחות של מכורים) זהו הצעד הראשון. 

"הודינו שאנו חסרי אונים מול המכור, שחיינו נהיו בלתי מנוהלים (כנות)."
קרא.י עוד...

האם היו רגעים קשים אשר גרמו לך להתערער?

(הן מבחינת חוזק נפשי שלך והיכולת שלך להתמודד עם ההתמכרות שלו והן מבחינת חוסר וודאות המלווה את תהליך הגמילה)

בוודאי שהיו. אין אפשרות שלא יהיו רגעים כאלה. אני זוכרת שנסענו לחתונה של הבן של שכנים קרובים מאוד שלי מהילדות. הם לעומת המשפחה הקרובה שלי, לא אהבו את הזוגיות שלי עם המכור ודאגו להגיד לי את הדברים. הגענו לחתונה אחרי הכנה טובה שבעלי לא יתקרב לבר ולא יקרו אירועים מביכים. באתי עם שלושת הילדים...

קרא.י עוד...

איך הסביבה; משפחה, חברים וילדכם הגיבה להתמכרות? האם היה קושי בהתמודדות עם תגובתם? 

בורכתי. המשפחה הקרובה שלי, המעגל הקרוב שלי היה תמיד איתי. הם קיבלו את בעלי וראו את האהבה הגדולה ביננו ותמיד תמיד עמדו שם לצידי – למרות שאני יודעת שלא תמיד הם הסכימו שזה מה שצריך להיות לדעתם. הם לא חשבו שהילדים בסיכון אך בהחלט חשבו שהייתי צריכה לשחרר את הזוגיות הזאת לעיתים.

לצערי, האחים הקרובים של בעלי עד היום לא מצליחים לקבל אותו למרות שעברו כבר שנים מאותם אירועים קשים יותר שהם חוו עם אחיהם.

קרא.י עוד...

האם היתה נקודת מפנה בתהליך הגמילה?

(כלומר, האם לאחר התמודדות ממושכת הגיע חלק קל יותר, האם היתה נקודת אור אשר הקלה עלייך?)

נקודות המפנה בתהליך הגמילה קורות כל הזמן. ניתן לראות את זה כמו גרף במצב של עליה אך לא עליה מטאורית אלא כזאת שיש בה נפילות, פלאטו, והכיוון הוא למעלה כל הזמן. צריך לזכור שתהליך הגמילה לא נגמר אף פעם. לעיתים אתה חושב שאם תעשה א' אז נגיע לנקודת אור. בשלב מאוחר יותר אתה מבין שנקודת האור הזאת נתנה כוח בתוך השחור ועליך להמשיך וליצור עוד נקודות אור כאלה. השחור שם, ההתמודדות עם המחלה הנוראית של ההתמכרות לא נגמרת אף פעם.